זכרון ילדות קסום שחשבתי עליו השבוע התקשר למחשבה שהיתה לי -
איך אני מעדיפה את השוקולד שלי,
האם עדיף שוקולד חם או קר?
אצלי הכל התחיל בילדות
במסע אחרי הגלידה הכי מיוחדת בעיר.
באותה תקופה, בלטה במיוחד גלידריה מסויימת בהשוואה לגלידריות אחרות בעיר,
שם הרגשתי הכי 'חוץ לארץ' בתוך ישראל.
לגלידריה קראו אז בצורה פשוטה:
'פינת הגלידה'.
הגלידריה היתה ממוקמת בפינת הרחוב הראשי בעיר עם רחוב צדדי.
עם השנים הרחוב הצדדי הפך ללהיט רק בגלל אותה גלידה...
באותם שנים כל בית בישראל
היה קונה לעצמו פעם בתקופה
קופסת קלקר לבנה וממלא אותה כל שבוע בגלידה מהגלידריה המקומית.
לעומתה, בגלידריה הזאת היה רק דבר אחד...
גלידה אמריקאית !
ולמה כל כך אהבתי אותה?
בעיקר בגלל שהמוכר היה יוצק בצורה אומנותית בתוך הקונוס את גלידת הווניל שהיתה נשפכת ככה לאט לאט ובקצב אחיד וממגנט,
ולאחר מכן היה הופך את הקונוס המלא וניל
לתוך קערת שוקולד חם.
הגלידה היתה מקבלת מבנה גבוה של הר שלג לבן שהתקשה באגם שוקולד ..
הרגיש לי שקוסם מגיש לי שלג מארץ רחוקה לשוקולד חם שקפא...
כמה מתיקות ילדית יש בזכרון ילדות קסום כזה...
אני אישית מוצאת את עצמי מתלהבת עד היום
מקנית טילון קטן ופשוט בטעם וניל
בידיעה שבסוף האכילה
אמצא את קצה הקונוס שעשוי משוקולד טעים במיוחד...
ובמחשבה שרק שלא תגמר לי הגלידה כל כך מהר...
בחזרה לילדות...
באותם זמנים בימי החורף, היתה בעיר חנות קטנה ומתוקה שהיה לה שלט על החלון ובו היה כתוב
''כאן מוכרים שוקולד חורף"
כמובן שזה היה אחד השוקולדים הכי יקרים בחנות.
מאחורי המוכר היתה מונחת צנצנת על המדף.
צנצנת זוהרת ומנצנצת, מלאה שוקולדים מרובעים שכל שוקולד היה מצופה בנייר צבעוני כסוף עם ציורי פינגווינים.
בעל החנות היה כזה מקסים שאיפשר לרכוש אפילו רק קוביה אחת בנפרד,
ופעם בשבוע הייתי נכנסת לחנות לרכוש לי קוביה כסופה וצבעונית ובטוחה השוקולד המושלם.
מה שהיה מיוחד בה, כשהיו נוגסים בשוקולד הוא נמס בפה בצורה כזו מיוחדת
והטעם היה מציף את הגוף והמוח בעונג גדול.
כמובן שהייתי שומרת את העטיפה הכסופה הצבעונית. בסוף הארוע הייתי משטיחה ומגהצת את נייר הכסף עד למצב של נייר ישר ומכניסה אותו לאחד מעמודי הספרים בבית.
ולקינוח סיפורי השוקולד ...
ברור שאחד מפינוקי חובה של כל חורף הסתכם בקרמבו וניל מצופה שוקולד
קודם אוכלת את השוקולד אחר כך את הקרם ובסוף את העוגיה.
במהלך השנים האחרונות שמעתי שיש אנשים שמכניסים את הקרמבו למקפיא ואוכלים אותו אחרי שעה..
זכרו לילדים יש הרבה דמיון
והם נהנים מדברים ממש קטנים
תחזקו אותם ותעודדו אותם
לספר לכם איך עבר עליהם היום
אז חברים איך אתם אוהבים את השוקולד שלכם חם או קר?
מוזמנים לכתוב לי בתגובות ...
