כשהייתי קטנה גרנו בשכונה בנתניה,
באזור של 4 בניינים גבוהים שנבנו בצורת ריבוע.
באמצע המתחם שמו ארגז חול גדול ונדנדה קטנה...
כל אחר הצהרים ירדנו כל הילדים למפגש הקבוע בארגז החול. קשקשנו, דברנו ודמיינו עולמות מופלאים...
יום אחד שמתי לב שאחת השכנות המבוגרות בקומת הקרקע.
פתחה את חלון מרפסת השירות הקטנה שיוצאת מהמטבח, הסתכלתי לכיוונה ... ולא האמנתי למראה עיני.
נצנוצים של אור הגיעו מכיוון המרפסת. קמתי, התקרבתי, והאישה המבוגרת אמרה לי במבטא חצי צרפתי חצי עברי, בואי בואי ...תראי...
וכאילו זה היה אתמול,
אני זוכרת את ההתרגשות לראות
את העולם הקסום שהתגלה לי שם...
האישה המבוגרת הצרפתיה פתחה חנות קטנה של מכשירי כתיבה, במרפסת הקטנטנה שלה ... בכל מדף במרפסת היו כלי כתיבה, מחקים, עפרונות, פנקסים קטנים ... וכל מיני מתנות קטנות וצרפתיות שהיא הביאה מצרפת.
מיד רצתי לארגז החול והתלהבתי וקראתי לילדי השכונה שבילו בחצר...
כולנו למדנו בבית ספר יסודי בשכונה.
חנות כזאת קטנה ומיוחדת של מכשירי כתיבה, ועוד כזו הממוקמת במתחם שלנו, עם הפתעות קטנות וקסומות... הייתה אטרקציה לילדים כולם.
ומאותו יום הרגשתי שהתגשם לי חלום.
כל אחר צהריים חיכיתי לראות מתי השכנה המבוגרת תפתח את החנות הקטנה והמטריפה שלה ...
הרגשתי שזו פינה קסומה מלאת צבעים וניצוצות... כאילו שהשמש בחרה רק בה לנצנצץ מכל השכונה...
זו היתה חוויה כל כך עוצמתית ומחממת את הלב, שכבר אז נרקם לי חלום, שיום אחד כשאהיה גדולה תהיה לי חנות קטנה ומטריפה כמו זו שלה. עם מתנות לילדים. מכשירי כתיבה קסומים, ושלל הפתעות שיעשו לילדים שמח. ביום חול. בימי הולדת ומתנות לחגים.
דמיינתי איך אמכור את כל הדברים שאני אוהבת ומתלהבת מהם. מדבקות מיוחדות, עטים עם בובות, מחברות מעוצבות. כאלו שיגרמו שמחה לכל ילד וילדה. שיגיעו כמוני, לכיתה, וירגישו מיוחדים במינם.
חשבתי לעצמי שחשוב שהחפצים לא יהיו יקרים, כך שאוכל להגשים לכל ילד או ילדה את החלום שלו...
אז זהו, כיום כשאני גדולה, ויש לי חנות, אני ממשיכה להתלהב ולאהוב מכשירי כתיבה וניירת שימושית וצעצועים מדליקים. כל הפציפקס בחנות שלי נוספו לפלייסמטים הלימודיים אותם אני מעצבת. מתוך מחשבה לעזור לילדים ללמוד בצורת משחק. לאהוב את הלימודים. ולספוג ידע כבר מגיל צעיר.
אז הורים יקרים, תעודדו את הילדים לחלום, לדבר, לצייר ולכתוב חלומות....
כי חלומות אכן מתגשמים ❤
