top of page

הבלוג של מוקיל'ה

לפני כמה זמן הייתה לי שיחה עם לקוח שסיפר לי משהו שגרם לי לחשוב.

הוא סיפר שמאז הקורונה, וכל מה שעברנו כאן במדינה בשנים האחרונות,

הטיולים המשפחתיים שלהם כמעט ונעצרו.

אבל לא רק הטיולים המשפחתיים.

גם הטיולים השנתיים של בית הספר כמעט ונעלמו מהשגרה.


הוא סיפר שפעם, לפחות פעם בשנה, הבן שלו היה יוצא עם הכיתה לטיול מחוץ לאזור שבו הם גרים. הוא היה כמובן משתולל ונהנה עם החברים בין כל המסלולים באוטובוס עם כל ילדים הכיתה. ובנוסף הוא מגיע למקומות אחרים בארץ, רואה נופים חדשים, שומע שמות של יישובים ואתרים שלא הכיר ולומד סיפורים על אנשים שהיו חלק מהקמת המדינה.

מבחינתו, אלה לא היו רק טיולים.

זו הייתה דרך להכיר את הארץ ולבנות זכרונות על ארץ ישראל היפה.


משפחה מטיילת בטבע בישראל עם ילדים

ועכשיו, כשהסתיו הגיע והצפון שוב כל כך יפה, הוא החליט שהגיע הזמן לחזור לטייל יחד.

הוא חשב להתחיל בנסיעה לאורך כביש החוף, להמשיך צפונה ומשם לטייל בנחלים ובטבע.

בערב הוא סיפר לבן שלו על התוכנית.


ואז הבן שאל:

"רגע, לא הבנתי... איפה הים התיכון? מאיפה אנחנו רוצים לנסוע?"

באותו רגע הוא הבין עד כמה השנים האחרונות שינו את הדברים.

הבן שלו פשוט לא באמת מכיר את הארץ.

הוא מכיר את האזור שבו הוא גר, את המקומות שסביב הבית ואת המקומות שהוא מגיע אליהם ביום יום, אבל הרבה מעבר לזה? כמעט ולא.

ואז הוא נתקל בפלייסמט מפת ישראל שעיצבתי.

הוא אמר לי שזה היה מבחינתו חיבור מושלם.

מפת ישראל צבעונית עם
התיכון, ערים וסמלים; מדינות שכנות מסומנות, באווירת איור לימודי. פלייסמט לימודי

כי פתאום הייתה להם דרך להתחיל להכיר את הארץ עוד לפני שהם יוצאים לטייל בה.

הם יכולים לקחת את הפלייסמט איתם, להסתכל על המפה ולשאול שאלות בדרך:

איפה אנחנו עכשיו?

איפה הים התיכון?

לאן אנחנו נוסעים?

איפה הצפון?

איפה הכנרת?

איפה הנחלים שבהם נבקר?

ואפשר גם לעצור רגע ולספר על המקומות שעוברים בהם, על יישובים, על אתרים ועל הסיפורים שמאחורי המקומות האלה.

והכי חשוב - לעשות את זה ביחד.


כי בעיניי, זו בדיוק הסיבה שאני אוהבת ליצור פלייסמטים לימודיים.

לא רק כדי שילדים "ילמדו".

אלא כדי ליצור רגע של סקרנות, שיחה וגילוי.

לפעמים שאלה קטנה של ילד יכולה לפתוח שיחה שלמה.


אבא וילד לומדים ומתבוננים על פלייסמט מפת ישראל

ולפעמים מפה שמונחת על השולחן יכולה להיות ההתחלה של טיול משפחתי, של מקום חדש שמכירים ושל סיפור שלא הכרתם קודם.


אולי אחרי כל השנים שבהן נשארנו קרוב יותר לבית, הגיע הזמן שוב לצאת, לנסוע, לעצור בדרך ולגלות כמה מקומות וסיפורים יש לנו כאן.


אז איפה מתחיל הטיול שלכם?


פלייסמט לימודי מפת ישראל לילדים בעברית
₪29.00
לרכישה

משחק קלפים רביעיות – ישראל
₪30.00₪25.00
לרכישה


דף מדבקות סמלי ישראל בעברית
₪12.00
לרכישה


דף מדבקות ציפורי ארץ ישראל בעברית
₪15.00
לרכישה


בתור ילדה עירונית, מגיל צעיר אמרו לי שהלילה מגיע רואים כוכבים בשמיים.

אבל לא בטוח שאת תראי אותם כל כך ברור...

זה יכול להיות מכל מיני סיבות...

אין לתאר איזה טיעון לא הגיוני חשבתי לעצמי...

בתור ילדה חשבתי שאני נמוכה מדי, ובטח המבוגרים רואים את הכוכבים יותר טוב כי הם גבוהים ממני...



יום אחד, בטיול שנתי בבית ספר נסענו לדרום הארץ, בלילה לפני שהלכנו לישון

נעמדתי מחוץ לחדר באכסניה והייתי בשוק.

לא ייאמן מה קורה בשמיים! מה זה כל השמים הללו... ובכלל כמות מטורפת של כוכבים...


זה היה בלתי אפשרי להכיל את מה שאני רואה וכל כך מהפנט שהשאיר אותי קצת בהלם מכל מה שנחשפתי עליו בבת אחת.... כשנכנסתי לתוך אכסניה נשארתי לשבת עם עצמי השקט והבנתי שעברתי חוויה חזקה ...אבל לא ממש הבנתי מה קרה..., אחרי כמה זמן יצאתי שוב לבדוק אם כל המחזה הזה עדיין שם למעלה בשמים,

ושזה לא עבר מהשמים כאפקט ...





תבינו שבתור ילדים הכול נראה גדול ועצום יותר.

ובתור ילדה עם הרבה דמיון שמעתי גם מוזיקה של טאדם אצלי בראש!!


כן, כל המראה הזה היה כל כך חזק, הכחול כל כך עמוק והכוכבים כל כך נצנצו, שהרגשתי לרגע שיש כאן מסיבה.


כשחזרנו הביתה מהטיול שנתי נזכרתי בערב במחזה שראיתי בטיול, ורציתי מהר ופתחתי את החלון... אבל בקושי ראיתי כמה כוכבים מטושטשים בערפל...

אין ספק שזה היה מאכזב ובכלל לרגע חשבתי שחלמתי חלום ולא באמת שזה קרה...

אבל בתור ילדה אופטימית האמנתי שבטח יום אחד המחזה הזה יגיע גם אלינו...


לאחר כשבועיים, כשחזרנו הביתה מאוחר בנסיעה במכונית, ראיתי את הכדור הבוהק הענקיסטי שנחשף אלינו מהחלון בשמים.


אתם בטח זוכרים שבתור ילדים יש לכם הרגשה שהירח נוסע יחד איתכם ברכב, ומצד שני הוא פתאום נעלם כי המכונית משנה את זווית הנסיעה...


התחושה של לראות ירח כזה חזק ובוהק נתנה לי הרגשה כמו כדורי הדיסקו במסיבות שנות השמונים, שתכף יצטרפו אליו כל הכוכבים ותתחיל המסיבה...


לאחר כמה ימים שמתי לב שהירח נראה כמו חצי מגודלו. לא הבנתי מה קרה. (תדעו לכם שבזמנו היו הורים לא תמיד הסבירו מה נגלה לפנינו ובנוסף יש ילדים שלא יודעים מה לשאול...)


בתור ילדה עם הרבה דמיון הייתי בטוחה שקרה לירח משהו, או שמישהו אכל ממנו חלק, או שהוא נמס (אין לתאר איזה דמיון חזק היה לי...)



קופצת רגע בסיפור לתקופה אחרת הרבה יותר מאוחרת שבה אני גדולה,

אני אמא לילד בן שלוש בים

בשעות הערב עם חברים שלי.

אחד החברים שהיה איתנו בים מצביע לכיוון השמים לירח ושואל את בני:

״מה זה?״

והבן שלי, שקלט שחבר שלנו חושב שהוא ממש קטן ולא יודע מה זה,

ענה לו... זה פיתה עם קוטג׳ :-)

החבר צחק ואמר: ״גם עם קטשופ?״

אז בני הקטן ענה לו:

״איפה אתה רואה קטשופ?״


אז תשמעו, במיוחד בשביל ההורים שלפעמים שוכחים או לא יודעים איך להתחיל לספר לילדים על מערכת השמש, יש לי כמה טיפים קטנים...


תתחילו בלשאול את הילדים ולהצביע על השמיים: ״מה אתם רואים?״

לפי התשובות תבינו מה הילד חושב על מה שהוא רואה. ואיזה נושא כדי להרחיב ולהעשיר אותו בידע.

שימו לב לילדים קטנים ממליצה לספר הכל פשוט ולא מורכב ומסובך


  • השמש היא כוכב. היא מאירה לנו ביום.

  • כדור הארץ הוא הבית שלנו. הוא מסתובב סביב השמש.

    אפשר לשחק את זה:

    ההורה הוא השמש, והילד מקיף אותו כמו כדור הארץ.

  • הירח לא נאכל ולא נמס. הוא עדיין שלם, גם כשרואים ממנו רק חלק.

    אפשר לצאת בערב ולשאול:

    ״איזו צורה יש לו היום?״


זה הכול. לא צריך להסביר את כל מערכת השמש בשיחה אחת.


היום מחפשים ירח, מחר משחקים שמש וכדור הארץ, ובערב אחר פשוט מרימים את הראש ומחפשים כוכבים.


ואם הילדים רוצים להמשיך להסתכל, לשאול ולגלות,

אפשר לפרוש על השולחן את

פלייסמט מערכת השמש של מוקיל׳ה 

ולהמשיך את המשחק גם בבית.

ולמי ששכח, ציירתי גם את המסלול של הירח סביב כדור הארץ, כדי שנזכור: הירח מסתובב סביב כדור הארץ, ושניהם יחד מקיפים את השמש...



לרכישת מוצרים באתר:


פלייסמט מערכת השמש לילדים בעברית
₪29.00
לרכישה


זוג דפי מדבקות צבעוניות- מערכת השמש
₪5.00
לרכישה


פלייסמט מערכת השמש באנגלית לילדים | English Solar System Placemat for Kids
₪29.00
לרכישה


סדרת דפי צביעה - אסטרונאוטים וחלל
₪10.00₪5.00
לרכישה

כשהיינו ילדים מישהו אמר לי משפט שאני זוכרת אותו עד היום...

"פעם היו שני אחים, אחד חכם ואחד הלך לויצו".


והאמת היא שבמשך הרבה שנים

ממש הרגשתי ככה.

אחי למד בתיכון במגמת פיזיקה ומתמטיקה, ומשם המשיך לתארים

בהצטיינות בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב.

ואני למדתי בויצו צרפת, בבית ספר לאמנויות, וסיימתי בגרות במגמת אמנות שימושית.

עד היום זה ממש מאפיין אותי.

אני תמיד מחפשת איך ליצור משהו שיהיה גם יפה וגם שימושי.

נכון, יש לי גם תואר ראשון במדעי החברה והרוח,

ואפילו סיימתי אותו באוניברסיטה הפתוחה תוך כדי עבודה במשרה מלאה.

זה בהחלט הישג לסיים את הפתוחה, אבל תכלס, אי אפשר לעשות איתה אולי אווירון :-)



אני ואחי כל כך שונים בחשיבה ובדרך שבה אנחנו עושים דברים, שלא מזמן מישהו אפילו שאל אותי:

"אתם בטוחים שגדלתם באותו בית?"



וזה הזכיר לי סיפור שקרה לפני הרבה שנים...


בזמנו עברתי אז לדירת שותפים בתל אביב וביקשתי מאחי שיבוא לעזור לי לפרוק את הארגזים לפני שהשותף החדש מגיע.

אני פרקתי את הארגזים במטבח,

ואחי שאל אותי:

"מה את צריכה שאעשה כדי לעזור לך?"


חשבתי לעצמי שרק אני אדע לפרוק את הארגזים כמו שצריך,

אז החלטתי לתת לו משימה שמתאימה לגובה שלו.


ביקשתי ממנו להדביק את הכוכבים הזוהרים בתקרה של החדר שלי ככה שהחדר שלי ינצנץ כל פעם שיכבו את האור.


אחרי בערך חמש דקות הוא קרא לי:

"מה את אומרת?"

נכנסתי לחדר והייתי בהלם...


אני דמיינתי שכל התקרה תהיה מלאה בכוכבים זוהרים.

אבל במקום לפזר אותם על התקרה,

הוא בחר בקיר הכי צר, מעל הדלת למרפסת, והדביק שם את כל הכוכבים ברצועה אחת.


תפסתי את הראש ואמרתי לו:

"מה עשית?! למה לא פיזרת את הכוכבים על כל התקרה?!"


אחותי אמר לי, "תסתכלי טוב.

יש לך כאן מפת שמיים.

הנה כוכב הצפון, הדובה הגדולה ושביל החלב...


חייכתי אליו


הסתכלתי שוב על הכוכבים וחשבתי לעצמי:


איזה אח חכם יש לי :-)



חדר ריק עם קרטונים משמאל, ספה כחולה מימין, חלון עם תריסים וצמח בעציץ, וקישוטי כוכבים על הקיר.


ומאז, בכל פעם שמישהו נכנס לחדר ובעיקר בחושך, הראיתי לו את מפת השמיים.

והייתי מלאת גאווה שאני יודעת ומכירה את מפת השמים ומה איתך?


אז בוא לא נשכח...אני ביקשתי מאחי רק להדביק כמה כוכבים. הוא ראה שם שמיים שלמים.


ואולי זה בדיוק העניין באחים.

הם יכולים לגדול באותו בית, באותה משפחה ועם אותם הורים,

ועדיין לראות את העולם בצורה אחרת לגמרי.

אחד מסודר והשני מבולגן.

אחד חברותי והשני אוהב יותר להיות לבד.

אחד מצליח בדרך שכולם מיד מזהים, והשני צריך עוד קצת זמן כדי למצוא את הדרך שמתאימה לו.


לפעמים, כהורים, אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו ולא מבינים איך הם יצאו כל כך שונים.

אולי אנחנו אפילו דואגים לאחד מהם, או תוהים למה הוא לא יכול להיות קצת יותר כמו אחיו.


אבל היום אני מבינה שזה ממש בסדר.

אחים הם קצת כמו פרחים בגינה צבעונית.

כל אחד מהם נראה אחרת, גדל אחרת ופורח בזמן שלו.


ולפעמים צריך רק לעצור לרגע ולהסתכל שוב, כדי לגלות שכל אחד מהם יוצר את מפת השמיים שלו.



שדה פרחים צבעוני באור שמש, עם חמניות, זיניות ופרחי בר סגולים על רקע שיחים ושמיים בהירים, אווירה שלווה


❤️

את הפוסט הזה אני מקדישה לאחי דני, האהוב והיקר לי בעולם,

שתמיד מצליח לראות שמיים שלמים גם במקום שבו אני רואה רק כמה כוכבים. :-)





אם בא לכם להתפנק עם מוצרים מהאתר:


מדבקות כוכבים זוהרים בלילה
₪9.00
לרכישה


זוג דפי מדבקות צבעוניות- מערכת השמש
₪5.00
לרכישה


פלייסמט מערכת השמש לילדים בעברית
₪30.00
לרכישה

הצטרפו למועדון הלקוחות שלנו 

וקבלו הטבות וטיפים ובנוסף קבלו קוד קופון ייחודי של 10% הנחה לרכישה הראשונה! 

וואטפ איקון
bottom of page