בתור ילדה עירונית, מגיל צעיר אמרו לי שהלילה מגיע רואים כוכבים בשמיים.
אבל לא בטוח שאת תראי אותם כל כך ברור...
זה יכול להיות מכל מיני סיבות...
אין לתאר איזה טיעון לא הגיוני חשבתי לעצמי...
בתור ילדה חשבתי שאני נמוכה מדי, ובטח המבוגרים רואים את הכוכבים יותר טוב כי הם גבוהים ממני...
יום אחד, בטיול שנתי בבית ספר נסענו לדרום הארץ, בלילה לפני שהלכנו לישון נעמדתי מחוץ לחדר באכסניה והייתי בשוק.
לא ייאמן מה קורה בשמיים! מה זה כל השמים הללו...ובכלל כמות מטורפת של כוכבים...
זה היה בלתי אפשרי להכיל את מה שאני רואה וכל כך מהפנט שהשאיר אותי קצת בהלם מכל מה שנחשפתי עליו בבת אחת.... כשנכנסתי לתוך אכסניה נשארתי לשבת עם עצמי השקט והבנתי שעברתי חוויה חזקה ...אבל לא ממש הבנתי מה קרה..., אחרי כמה זמן יצאתי שוב לבדוק אם כל המחזה הזה עדיין שם למעלה בשמים,
ושזה לא עבר מהשמים כאפקט ...
תבינו שבתור ילדים הכול נראה גדול ועצום יותר.
ובתור ילדה עם הרבה דמיון שמעתי גם מוזיקה של טאדם אצלי בראש!!
כן, כל המראה הזה היה כל כך חזק, הכחול כל כך עמוק והכוכבים כל כך נצנצו, שהרגשתי לרגע שיש כאן מסיבה.
כשחזרנו הביתה מהטיול שנתי נזכרתי בערב במחזה שראיתי בטיול, ורציתי מהר ופתחתי את החלון... אבל בקושי ראיתי כמה כוכבים מטושטשים בערפל...
אין ספק שזה היה מאכזב ובכלל לרגע חשבתי שחלמתי חלום ולא באמת שזה קרה...
אבל בתור ילדה אופטימית האמנתי שבטח יום אחד המחזה הזה יגיע גם אלינו...
לאחר כשבועיים, כשחזרנו הביתה מאוחר בנסיעה במכונית, ראיתי את הכדור הבוהק הענקיסטי שנחשף אלינו מהחלון בשמים.
אתם בטח זוכרים שבתור ילדים יש לכם הרגשה שהירח נוסע יחד איתכם ברכב, ומצד שני הוא פתאום נעלם כי המכונית משנה את זווית הנסיעה...
התחושה של לראות ירח כזה חזק ובוהק נתנה לי הרגשה כמו כדורי הדיסקו במסיבות שנות השמונים, שתכף יצטרפו אליו כל הכוכבים ותתחיל המסיבה...
לאחר כמה ימים שמתי לב שהירח נראה כמו חצי מגודלו. לא הבנתי מה קרה. (תדעו לכם שבזמנו היו הורים לא תמיד הסבירו מה נגלה לפנינו ובנוסף יש ילדים שלא יודעים מה לשאול...)
בתור ילדה עם הרבה דמיון הייתי בטוחה שקרה לירח משהו, או שמישהו אכל ממנו חלק, או שהוא נמס (אין לתאר איזה דמיון חזק היה לי...)
קופצת רגע בסיפור לתקופה אחרת הרבה יותר מאוחרת שבה אני גדולה,
אני אמא לילד בן שלוש בים
בשעות הערב עם חברים שלי.
אחד החברים שהיה איתנו בים מצביע לכיוון השמים לירח ושואל את בני:
״מה זה?״
והבן שלי, שקלט שחבר שלנו חושב שהוא ממש קטן ולא יודע מה זה,
ענה לו... זה פיתה עם קוטג׳ :-)
החבר צחק ואמר: ״גם עם קטשופ?״
אז בני הקטן ענה לו:
״איפה אתה רואה קטשופ?״
אז תשמעו, במיוחד בשביל ההורים שלפעמים שוכחים או לא יודעים איך להתחיל לספר לילדים על מערכת השמש, יש לי כמה טיפים קטנים...
תתחילו בלשאול את הילדים ולהצביע על השמיים: ״מה אתם רואים?״
לפי התשובות תבינו מה הילד חושב על מה שהוא רואה. ואיזה נושא כדי להרחיב ולהעשיר אותו בידע.
שימו לב לילדים קטנים ממליצה לספר הכל פשוט ולא מורכב ומסובך
השמש היא כוכב. היא מאירה לנו ביום.
כדור הארץ הוא הבית שלנו. הוא מסתובב סביב השמש.
אפשר לשחק את זה:
ההורה הוא השמש, והילד מקיף אותו כמו כדור הארץ.
הירח לא נאכל ולא נמס. הוא עדיין שלם, גם כשרואים ממנו רק חלק.
אפשר לצאת בערב ולשאול:
״איזו צורה יש לו היום?״
זה הכול. לא צריך להסביר את כל מערכת השמש בשיחה אחת.
היום מחפשים ירח, מחר משחקים שמש וכדור הארץ, ובערב אחר פשוט מרימים את הראש ומחפשים כוכבים.
ואם הילדים רוצים להמשיך להסתכל, לשאול ולגלות,
אפשר לפרוש על השולחן את
פלייסמט מערכת השמש של מוקיל׳ה
ולהמשיך את המשחק גם בבית.
ולמי ששכח, ציירתי גם את המסלול של הירח סביב כדור הארץ, כדי שנזכור: הירח מסתובב סביב כדור הארץ, ושניהם יחד מקיפים את השמש...
לרכישת מוצרים באתר:
