שוקולד טעים יותר חם או קר?

זכרון ילדות קסום שחשבתי עליו השבוע התקשר למחשבה שהיתה לי ...

איך אני מעדיפה את השוקולד שלי,

האם עדיף שוקולד חם או קר?

אצלי הכל התחיל בילדות 

במסע אחרי הגלידה הכי מיוחדת בעיר.

באותה תקופה, בלטה במיוחד גלידריה מסויימת בהשוואה לגלידריות אחרות בעיר,

שם הרגשתי הכי 'חוץ לארץ' בתוך ישראל.

לגלידריה קראו אז בצורה פשוטה:

'פינת הגלידה'.

הגלידריה היתה ממוקמת בפינת הרחוב הראשי בעיר עם רחוב צדדי.

עם השנים הרחוב הצדדי הפך ללהיט רק בגלל אותה גלידה...

באותם שנים כל בית בישראל

היה קונה לעצמו פעם בתקופה

קופסת קלקר לבנה וממלא אותה כל שבוע בגלידה מהגלידריה המקומית. 

לעומתה, בגלידריה הזאת היה רק דבר אחד... 

גלידה אמריקאית !

ולמה כל כך אהבתי אותה?

בעיקר בגלל שהמוכר היה יוצק בצורה אומנותית בתוך הקונוס את גלידת הווניל שהיתה נשפכת ככה לאט לאט ובקצב אחיד וממגנט,

ולאחר מכן היה הופך את הקונוס המלא וניל

לתוך קערת שוקולד חם.

הגלידה היתה מקבלת מבנה גבוה של הר שלג לבן שהתקשה באגם שוקולד ..

הרגיש לי שקוסם מגיש לי שלג מארץ רחוקה לשוקולד חם שקפא...

כמה מתיקות ילדית יש בזכרון ילדות קסום כזה...

אני אישית מוצאת את עצמי מתלהבת עד היום

מקנית טילון קטן ופשוט בטעם וניל

בידיעה שבסוף הטילון

אמצא את קצה הקונוס שעשוי משוקולד טעים במיוחד...

ובמחשבה שרק שלא תגמר לי הגלידה כל כך מהר...

בחזרה לילדות...

באותם זמנים בימי החורף, היתה במרכז עיר חנות קטנה ומתוקה שהיה לה שלט על החלון ובו היה כתוב

''כאן מוכרים שוקולד חורף"

כמובן שזה היה אחד השוקולדים הכי יקרים בחנות.

מאחורי המוכר היתה מונחת צנצנת על המדף.

צנצנת  זוהרת ומנצנצת, מלאה שוקולדים מרובעים שכל שוקולד היה מצופה בנייר צבעוני כסוף עם ציורי פינגווינים.

בעל החנות היה כזה מקסים שאיפשר לרכוש אפילו רק קוביה אחת בנפרד,

ופעם בשבוע הייתי נכנסת לחנות לרכוש לי קוביה כסופה וצבעונית ובטוחה השוקולד המושלם.

מה שהיה מיוחד בה, כשהיו נוגסים בשוקולד הוא נמס בפה בצורה כזו מיוחדת  ...

והטעם היה מציף את הגוף והמוח בעונג גדול.

כמובן שהייתי שומרת את העטיפה הכסופה הצבעונית. בסוף הארוע הייתי משטיחה ומגהצת את נייר הכסף עד למצב של נייר ישר ומכניסה אותו לאחד מעמודי הספרים בבית.

ולקינוח סיפורי השוקולד ...

ברור שאחד מפינוקי חובה של כל חורף הסתכם

בקרמבו וניל מצופה שוקולד

קודם אוכלת את השוקולד אחר כך את הקרם ובסוף את העוגיה.

איך אתם אוכלים את הקרמבו?

במהלך השנים האחרונות שמעתי שיש אנשים שמכניסים את הקרמבו למקפיא ואוכלים אותו אחרי שעה..

זכרו לילדים יש הרבה דמיון

והם נהנים מדברים ממש קטנים

תחזקו אותם ותעודדו אותם

לספר לכם איך עבר עליהם היום

אז חברים איך אתם אוהבים את השוקולד שלכם חם או קר?

מוזמנים לכתוב לי בתגובות ...

עט בעיצוב גלידה

לקנייה

זוג דפי מדבקות - גלידות ושלגונים צבעוניים

לקנייה

איזה התרגשות אוטוטו מתחילה שנת הלימודים וזה זמן נהדר לנוסטלגיה....

אין ספק שכבר מגיל צעיר אהבתי ללכת למסגרות

ילדים שמחים

ובכלל כפי שתראו בצילום הייתי

סופר מרוצה מכל הענין

נולדתי בארגנטינה שם התחלתי ללכת לגן הילדים

כל ילד/ה לוקח מזוודה שנראת כמו תיק של רופא

שקית אוכל ובגדי החלפה ובעיקר מצב רוח טוב!

גם אחי היה לבוש כמו פרופסור קטן עם עניבה

ותיק גדול ומכובד של מנהלים.

מסורקים ומצוחצחים היינו מחכים להסעות :-)

אשתף ואספר לכם את סוד הקסם שלי בחופש הגדול...

כבר מאמצע החופש הייתי אוספת לעצמי מגוון מכשירי כתיבה הכוללים מחקים, עפרונות ומדבקות

שהייתי מוצאת, מקבלת ומתחילה בכל חופש גדול מחדש אוספים חדשים וממש מיוחדים.

למשל מדבקות צבעוניות עם עינים מתגלגלות - זה היה נראה לי הכי עכשוי שיש :-)

מדבקות עם עינים זזות

לרגע הרגשתי שעוד שניה

המדבקות מתחילות לדבר :-)

ההתרגשות של השבוע האחרון בחופש הגדול

היתה השיא...

כי אז בחרתי את כלי הכתיבה הכי מיוחדים ואהובים עלי שיתחילו איתי את השנה הקרובה.

כמובן שהכל יכנס לי לקלמר המיוחד , קלמר ג'ינס עם 2 כיסים. לכל כיס דאגתי להכניס מחק מיוחד.

בלילה חלמתי על קלמר נפתח מלא מגירות, אדום של הלו קייטי... פשוט שלמות....

קלמר ווינטג הלו קיטי

ההתרגשות היתה בעיצומה כל פעם שחברה היתה מגיעה עם חבילת טושים מיוחדת חדשה

או מחק שאף אחד עד היום לא ידע שיש כזה...

מכיוון שגם בחופש הגדול היה לי יום הולדת בדרך כלל הייתי מבקשת עוד כמה פיצפקס לאוסף....

כל ספר ומחברת היינו עוטפים בניירות צבעונים ומגזינים צבעוניים

אבא שלי היה חותך ומדביק את כל הפינות של הספרים וחותך את השוליים כך שהכל יראה מושלם ולא יתקמט במהלך השנה.

התפקיד שלי היה - לקשט ולהדביק את מחברות, ולרשום את שמות המקצועות.

את סוף היצירה הייתי מציירת בחלקים הפנימיים של המחברות והקלסרים.

וכל זאת על ידי טושים עם חותמות מדליקות.

טושים חותמות

חבילת טושים משנות 80

כמובן כיכבו אצלי בקלמר הטושים הכי קסומים שאפשר היה לבקש באותם זמנים.

חבילת טושים צבעוניים הכוללת את טוש בצבע לבן

המשפיע על כל הצבעים ומשנה את צבעם.

פונפוני עינים

תמיד היה לי בקלמר פונפון, כזה עם עינים חמודות

בכל מיני צבעים..

בתחתית הרגלים שלו היה דבק כזה שניתן

היה להדביק אותו לשולחן :-)

אז חברים גדולים וקטנטנים שלי שתיהיה לכם

שנת לימודים מוצלחת ופוריה.

ואל תשכחו לקשט לכם את כל השנה בכל הדברים שמשמחים אתכם.

באהבה,

מוקיל'ה

אם בא לכם התפנק בפציפקס מהחנות של מוקילה, במחירים ממש מצחיקים,

מוזמנים להכנס למחלקות הפתעות קטנות או מכשירי כתיבה

ואם בא לכם המלצות משנות ה 80 :

חובה מכל חדר בלילה :-)

מדבקות כוכבים זוהרים בלילה

לקנייה

זוג עפרונות חמודדים עם חודים

לקנייה

זוג דפי מדבקות - נסיכות מהאגדות

לקנייה

קוביה הונגרית קטנה + מחזיק מפתחות

לקנייה

פנקס מעוצב ומיוחד

לקנייה

ברווזון על גלגלים

לקנייה

זוג עיפרונות מעוצבים יחד עם מחק צבעוני

לקנייה

מחק חד קרן

לקנייה

עט ומחק אבוקדו

לקנייה

חלומות מתגשמים

כשהייתי קטנה גרנו בשכונה בנתניה,

באזור של 4 בניינים גבוהים שנבנו בצורת ריבוע.

באמצע המתחם שמו ארגז חול גדול ונדנדה קטנה...

כל אחר הצהרים ירדנו כל הילדים למפגש הקבוע בארגז החול. קשקשנו, דברנו ודמיינו עולמות מופלאים...

יום אחד שמתי לב שאחת השכנות המבוגרות בקומת הקרקע. פתחה את חלון מרפסת השירות הקטנה שיוצאת מהמטבח, הסתכלתי לכיוונה ... ולא האמנתי למראה עיני.

נצנוצים של אור הגיעו מכיוון המרפסת. קמתי, התקרבתי, והאישה המבוגרת אמרה לי במבטא חצי צרפתי חצי עברי, בואי בואי ...תראי...

וכאילו זה היה אתמול,

אני זוכרת את ההתרגשות לראות

את העולם הקסום שהתגלה לי שם...

האישה המבוגרת הצרפתיה פתחה חנות קטנה של מכשירי כתיבה, במרפסת הקטנטנה שלה ... בכל מדף במרפסת היו כלי כתיבה, מחקים, עפרונות, פנקסים קטנים ... וכל מיני מתנות קטנות וצרפתיות שהיא הביאה מצרפת.

מיד רצתי לארגז החול והבאתי את כל ילדי השכונה שבילו בחצר.. .

כולנו למדנו בבית ספר יסודי בשכונה. חנות כזאת קטנה ומיוחדת של מכשירי כתיבה, ועוד כזו הממוקמת במתחם שלנו, עם הפתעות קטנות וקסומות... הייתה אטרקציה לילדים כולם.

ומאותו יום הרגשתי שהתגשם לי חלום.

כל אחר צהריים חיכיתי לראות מתי השכנה המבוגרת תפתח את החנות הקטנה והמטריפה שלה ...

הרגשתי שזו פינה קסומה מלאת צבעים וניצוצות... כאילו שהשמש בחרה רק בה לנצנצץ מכל השכונה...

זו היתה חוויה כל כך עוצמתית ומחממת את הלב, שכבר אז נרקם לי חלום, שיום אחד כשאהיה גדולה תהיה לי חנות קטנה ומטריפה כמו זו שלה. עם מתנות לילדים. מכשירי כתיבה קסומים, ושלל הפתעות שיעשו לילדים שמח. ביום חול. בימי הולדת ומתנות לחגים.

דמיינתי איך אמכור את כל הדברים שאני אוהבת ומתלהבת מהם. מדבקות מיוחדות, עטים עם בובות, מחברות מעוצבות. כאלו שיגרמו שמחה לכל ילד וילדה. שיגיעו כמוני, לכיתה, וירגישו מיוחדים במינם.

חשבתי לעצמי שחשוב שהחפצים לא יהיו יקרים, כך שאוכל להגשים לכל ילד או ילדה את החלום שלו...

אז זהו, כיום כשאני גדולה, ויש לי חנות, אני ממשיכה להתלהב ולאהוב מכשירי כתיבה וניירת שימושית וצעצועים מדליקים. כל הפציפקס בחנות שלי נוספו לפלייסמטים הלימודיים אותם אני מעצבת. מתוך מחשבה לעזור לילדים ללמוד בצורת משחק. לאהוב את הלימודים. ולספוג ידע כבר מגיל צעיר.

אז הורים יקרים, תעודדו את הילדים לחלום, לדבר, לצייר ולכתוב חלומות....

כי חלומות אכן מתגשמים ❤

לרכישת הפתעות קטנות בחנות הקטנה והמטריפה שלי כנסו מכאן

🧡🐰🐱👻🦊