מי אמר שלמידה חייבת
להרגיש כמו שיעורי בית?

פוסט קסום שמשתף אתכם הקוראים בחוויות ילדות שלי איך למדתי את שמות המדינות והתייחסתי לעולם בצורה משעשעת בגיל צעיר

הכנת כרטיס ברכה לראש השנה היא פעילות יצירתית ומשמחת. תוכלו להכין כרטיס מתקפל כמו אקורדיון, שמעוצב כדג חייכני, ולהפוך את היצירה למתנה אישית ומיוחדת לכל חברי המשפחה. הפעילות כוללת הדפסה של הקובץ, צביעה, קישוט, וגזירת הדג בצורה יצירתית. כל ילד יכול להוסיף את touch האישי שלו, בין אם בצבעים, מדבקות או ציורים. הכרטיס לא רק שמהווה ברכה אישית, אלא גם פעילות חינוכית שמחברת בין דורות, ומוסיפה חוויות מרגשות לשולחן החג.

הרבה הורים מסתכלים על הילדים שלהם ולא מבינים איך שני ילדים שגדלו באותו בית יצאו כל כך שונים. בילדות אמרו עליי ועל אחי: "פעם היו שני אחים, אחד חכם ואחד הלך לויצו". שנים הרגשתי ככה. כשעברתי לדירת שותפים ביקשתי מאחי להדביק כוכבים זוהרים בתקרה. במקום לפזר אותם, הוא סידר על הקיר את הדובה הגדולה, כוכב הצפון ושביל החלב. מאז הראיתי לכולם את מפת השמיים שאחי יצר לי. אחים הם כמו פרחים בגינה, כל אחד פורח בדרך שלו ובזמן שלו.

איך מכינים את הילד לכיתה א' בלי לייצר אצלו לחץ? וזאת באמת שאלה שמעסיקה הרבה הורים. כי המעבר מהגן לכיתה א' הוא שינוי גדול. פתאום יש מערכת שעות, מחברות, משימות, מורה חדשה והרבה ילדים שלא תמיד מכירים. גם הילד הכי סקרן ושמח יכול להתרגש, לחשוש ולשאול את עצמו אם הוא יצליח. לפעמים, דווקא מרוב רצון להכין את הילדים, אנחנו מתחילים לתרגל איתם אותיות, מספרים וכתיבה כאילו שנת הלימודים כבר התחילה.

כשהייתי קטנה, החופש הגדול באמת הרגיש לי גדול, כמעט כמו שנה שלמה. בלי מסכים ובלי הרבה אמצעים, מצאנו אינסוף דרכים יצירתיות להעביר את הזמן. שיחקנו, המצאנו, הכנו דברים ממה שהיה בבית ותקשרנו בצעקות דרך החלונות. בפוסט אני חוזרת לחופש הגדול של שנות השמונים, לזיכרונות הקטנים והמצחיקים ולימים שבהם השעמום הפך אותנו ליצירתיים במיוחד.

רעיונות למשחקים עם הטבלה המחזורית לילדים. דרך מהנה ללמוד יסודות, סמלים כימיים ואנגלית מדעית בעזרת פלייסמט מאויר שמזמין סקרנות ולמידה יומיומית.

פוסט נוסטלגי בעקבות סגירת ערוץ MTV

אם אתם מחפשים פעילות חנוכה מקורית, קלה להכנה ומלאה בערך לימודי ורגשי, הסביבון-בובה של מוקילה הוא בדיוק מה שחיפשתם.זו לא עוד הדפסה רגילה – זו יצירה אינטראקטיבית, שבה הילדים צובעים, גוזרים, מקפלים ומדביקים, ובסוף מקבלים בובה עם פה נפתח שאפשר להפעיל עם האצבעות כמו "קוקו". הפעילות משלבת יצירה, משחק ותקשורת –ומאפשרת לילדים להביע רגשות, לנהל שיח עם דמויות, וליצור הצגות קטנות עם ההורים, המטפלים או החברים בגן. מעבר לכיף, יש כאן גם למידה אמיתית: פיתוח מיומנויות מוטוריות עדינ

השבוע ביריד ניגש אליי בחור והצביע על מפת העולם: "האיים האלה שייכים לארגנטינה, לא לבריטניה!" – הוא דיבר על איי פוקלנד. הסיפור

בכיתה ט׳ השיעור הראשון היה כימיה, וכולנו נכנסנו סקרנים ולא ממש ידענו למה לצפות. המורה, עם חיוך שובבי ורגליים רזות כמו דמות מצוירת, פתח בשאלה מסקרנת: "אתם יודעים ממה אתם עשויים?" רגע אחרי כתב על הלוח: "כל חומר בנוי מחלקיקים קטנים מאוד שנקראים אטומים." הכיתה השתתקה, ואז התפוצצה מצחוק כשילד אחד הדגים על הראש שלו. אחר כך נפרשה בפנינו הטבלה המחזורית הצבעונית, שנראתה כמו מפת אוצר קסומה. כך התחילה הכימיה שלנו עם עולם הכימיה – מלאת סקרנות, צבעים וגילויים חדשים.