במעבר לכיתה א', יש הרבה תקווה להתפתחות מאתגרת ומעוררת, אך גם חשש מהשינוי הלא נודע.
הרגשות של התרגשות וחשש מתערבבים, ביחד עם השאלות שמטרידות אותנו. כדי להתמודד עם זה, חשוב לזכור שהתפתחות כל ילד נעתה לפי הזמן והמוכנות שלו.
אז הנה לכם ההורים כמה המלצות שימושיות:
לדבר רגשות עם הילדים
התחילו בהכנה רגשית:
דברו עם ילדכם על המעבר לכיתה א', הביאו את העצמות הדברים החיוביים והמרגשים בקשר לחוויה החדשה.
דרך נהדרת לעשות זאת בגיל הגן זה לצייר זאת על דף ולהביע את החלומות הרגשות והפחדים
אין כמו שופינג!
אני מצאתי שדרך נהדרת להתכונן בעצמי זה להסתובב בחנויות ציוד משרדי ולראות מה התחדש במדפים לקראת השנה הבאה. אז הנה המלצה שלי
קנו את הציוד הבסיסי כמו תיק גב, עטים, דפים, וכריכיות ספרים מראש כדי לחסוך לחופשה הקיץ.
(אם אתם מזמינים מחוץ לארץ זזה זמן נהדר לעשות זאת עכשיו כי לוקח מספר חודשים להגיע)
קדימה ספורט!
הכינו את הילדים פיזית:
כיתה א' עשויה להיות פיזית מאוד, ולכן כדאי להביא את הילדים לטיולים ופעילויות גופניות כדי להתאמן עם קבוצות.
זמן טוב לעשות זאת
להרשם לחוגי קיץ כמו מנוי קיץ לברכה
קריאת ספר
סדרו את מערכת השינה: הקצו זמן מסוים לשינה וקראו סיפורים על כיתה א', כדי ליצור רגישות חיובית סביב המעבר.
תנו להם להרגיש גדולים!
הכניסו את הילדים לתפקיד הפרטי: עזרו להם להרגיש רלוונטיים וחשובים על ידי תרומתם בעזרת הכנת תיק הספרים או הדברים האישיים שלהם כבר לקראת סוף הגן. תשאלו אותם מה חסר בתיק לפני שיוצאים למשל?
טיולי אחרי צהרים
דרך נהדרת להתחיל לשחק במגרש המשחקים של הבית הספר אליו הם ילכו מדי פעם אחרי צהרים
הכינו אותם לביקורים בבית ספר, תרגלו את נסיעות האוטובוס, והכינו אותם פיזית ורגשית ליום הראשון.
הכינו את סבא וסבתא והמשפחה הקרובה לקראת כיתה א'
בקשו מהסביבה שתיהיה תומכת ולא מלחיצה. תעודדו אותם לספר חוויות חיובית על הבית ספר ממה שהם זוכרים ולתמוך רגשית בילד ולא לספר להם סיפורים מפחידים :-)
תרגלו כתיבה והחזקת עפרון ועט
דרך נהדרת לחזק את המאחז זה על ידי תרגול כתיבה
עברו איתם על חוברות בבית לתרגול כתיבת האותיות וצביעתם.
ולסיום המלצה שלי השתמשו בפלייסמטים לימודיים מאפשרים תרגול עם טוש מחיק.
כך שאם הזמן הכתיבה משתפרת!
תחזקו את הילדים! ותעודדו אותם בטבלת הצלחות! כמובן מדבקות חיוביות!
הלימוד נעשה בהשראת חיות חמודות בהן שם החיה מתחילה באות המתורגלת.ניתן לצייר את האותיות באמצעות חיצי הכוונה, כך תלמדו לכתוב את האות גם בדפוס וגם בכתב בצורה נכונה.כדי להתרגל, תקראו את האות בקול, תעברו על המילה המתאימה בקו מקווקו ותצבעו את הציור המקסים שלו.
יש לי זכרונות מיוחדים וקטנים שמופיעים במחשבות פעם בתקופה,
המזכירים לי שאלות שהתחלתי לחשוב עליהם בילדות ועדין לא קיבלתי עליהם תשובה...
אני זוכרת את עצמי בבית ספר יסודי יושבת בכיתה ומסתכלת על הלוח כל כך הרבה שעות בזמן שמורה מדברת.
זאת היתה תקופה שלא היו מסכים ולא שקופיות רק הלוח צבוע בירוק כהה, גדול כזה, מכסה כמעט את רוב הקיר, ואני בוהה וחושבת איך זה שמדי פעם המורה פספס למחוק אזורים מסויימים על הלוח...ורואים את הכתוב...
המורים מתחלפים במהלך היום בין השיעורים הם מלמדים מסבירים ומוחקים וכותבים על הלוח... והלוח הירוק הזה סופג את כל המידע...
בתחילת יום על הלוח מונח גיר אחד שהופך למלא חתיכות קטנות תוך כדי כתיבה ותוך שלוש שעות...
המורה משוטט בכיתה ומחפש לכיוון הרצפה את חתיכת הגיר שתגאל אותו ותשאיר אותו בריכוז לזכור את מה שהתכוון לרשום על הלוח...
ואני באותו זמן הייתי מסתכלת על התמונה של בן גוריון שתלויה מעל הלוח במרכז הכיתה.
בן גוריון יושב בידים משולבות ומקשיב...
אני דמיינתי שהוא יודע הכל, במיוחד את כל החומר, כי לפי המחשבות שלי כל השנה הוא יושב ומקשיב.
ומשני הצדדים גם מעל הלוח תלויים תמונות של הנשיא אפרים קציר וראש הממשלה יצחק רבין.
לגביהם לא הייתי בטוחה שהם מקשיבים כי לא ראו להם את הידים... ומהמבט בעינים שלהם לא הצלחתי לקרוא אותם כלל....
לימים מצאתי את עצמי מציירת ומאיירת את בן גוריון בסוף כל מחברת על הכריכה החומה.
בתקופתי היה ממש כייף לצייר על הכריכות החומות של המחברות. המורים לא העירו על כך...
אהבתי לצייר את השיער של בן גוריון כי הוא היה רק בצדדים, זה מאד שיעשע אותי כי לא הבנתי למה זה ככה וחשבתי בגיל צעיר שהוא המציא לעצמו תסרוקת כזאת... וכולם העתיקו את מה שהוא עשה וככה כל הזקנים מעתיקים ממנו את התסרוקת...
הדמיון שלי פרח במחשבותי...
ולא היה מי שיעצור זאת, כי באמת לא שיתפתי את העולם במחשבות שהיו לי וכל ציור יצא לי מצחיק יותר מהשני...
ובסוף כל יום לימודים כזה הייתי נפרדת מבן גוריון לפני יציאה מהכיתה ושואלת את עצמי
מה הוא היה חושב על מה שקרה פה היום בכיתה?...
שמרתי את הציורים של בן גוריון שנים רבות גם במעברי בתים.
דרך הציורים הללו הרגשתי שממש סבבה לי ובן גוריון היה החבר הדמיוני שלי
שליווה אותי במהלך השיעורים בכיתה במיוחד שהוא היה מעל כל לוח בכיתה.
אני בטוחה שיום אחד אמצא את הציורים שציירתי ביסודי באחת הקופסאות בבית...
אעדכן ואעלה אותם לפה...
עברו כל כך הרבה שנים מאז ובחודש האחרון
מצאתי את עצמי חוזרת לנושא בעקבות רעיון לפליייסמט חדש שרציתי לצייר.
פלייסמט מיוחד המאגד את הסמלים הלאומיים והמיוחדים של מדינת ישראל.
פלייסמט סמלים של מדינת ישראל
כמובן רציתי להתחיל באיור בן גוריון והתלבטתי אם לצייר אותו עומד על הראש, כי חשבתי
שזו דרך משעשעת להציג מה בן גוריון
היה חושב על מה שקרה מאז שהוא לא פה...
אבל אז חשבתי שהילדים החמודים היום בתקופה כל כך שונה מאז, יתחברו יותר לדמויות בסגנון קומיקס - כזה עם ראשים גדולים וגוף מאוייר בבגדים בסגנון התקופה .
איור של דוד בן גוריון
וכך נולדו להם סדרת פלייסמטים מיוחדים לקראת יום העצמאות אחד מהם
כמשחק והשני מאוייר באתרים וסמלים ישראלים, שמציינים את התקופה מהקמת המדינה ובכלל.
מעניין מה בן גוריון היה אומר על כך... 😄
אסיים במסר קטן לכם ממני....
תנו לדמיון לפרוח להתפתח ולהשתעשע
זה כלי נהדר שעוזר להתמודד בכל כך הרבה מצבים בחיים ולא משנה בני כמה אתם...
תעודדו את הילדים לכתוב לצייר לשיר ולנוע בכל דרך שירצו שתעזור להם לפתח את שריר הדמיון
כי אין לדעת ...
בדיוק אתמול ראיתי תוכנית שקובי מידן ראיין את הצ'יסר (איתי הרמן)
שבגיל תשע חלם להיות ראש ממשלה ...
ואם תרצו לדעת איך הוא זוכר כל כך הרבה דברים בטרוויה...
