top of page

הבלוג של מוקיל'ה

התחלה של עידן חדש במוזיקה


אוגוסט 1981 תאריך חקוק בזיכרון. הכל התחיל ברגע שראיתי את הקליפ הראשון של MTV. התארחנו כמה בני נוער אצל חבר, והטלוויזיה דלקה בסלון. נעמדתי באמצע הסלון ולא יכולתי להפסיק להסתכל במסך.


מה שנגלה לי מהמסך שאב ומיגנט אותי. אני לא יודעת מה קדם למה: המוזיקה, הצבעוניות, או הקליפ שעבר תוך 3.5 דקות. כל מה שרציתי, כשנגמר הקליפ, היה להמשיך לקליפ הבא.


Cartoon-style turquoise circle with black dots wearing purple and pink headphones on a white background, conveying a playful mood.

זה היה הקליפ של להקת DURAN DURAN. הקליפ "RIO" נפתח בעיגול שחור שנפתח לתמונה עגולה שהופכת לשני עיגולים שמזכירים משקפת. סיקרן אותי מה הולך לקרות, וזה היה כל כך שונה מכל ערוץ שהכרתי עד אותו יום.


היה לי את התחושה שהמסך רקד. המשחק בין הצורות הגאומטריות, המוזיקה והתחושה המציצנית – הכל התרחש בקליפ בין חופים אקזוטיים, בחורות יפות וזמרים חתיכים עם מוזיקת פופ מדליקה.


החברים רצו לצאת לעשן, ולכן התחילו להגיד לי: "תראי את זה בבית, זה בטח יופיע מלא פעמים". ואני לא יכולתי לזוז. המסך הקטן הזה פתח לי פתח למחשבות מרחפות. כך, כנערה, ישרתי דמיינתי את עצמי בחופים הטרופיים הללו, כמובן כחלק מהלהקה.


כמובן, גוראן דוראן לא הפסיקה לאחר מכן במשך שנים להציג שירים וקליפים פשוט מהממים.



ההתמכרות ל-MTV


מיותר להגיד שחזרתי הביתה והתמכרתי. לא יכולתי להפסיק לראות את הערוץ. כל משחק הגרפי ששיחקו עם המילים MTV (לדוגמה) הדליק אותי. רציתי לראות כל פעם מה עיצבו חדש ואיזה רעיון יותר יצירתי יהיה אחרי הקליפ הבא.


אני יכולה לשתף שהטלוויזיה דלקה ברצף עד גיל 27 על ערוץ MTV בעיקר. כמובן שההורים לא הבינו על מה המהומה. כמה זמן אפשר לראות טלוויזיה עם שירים כל היום בלי הפסקה? אבל אותי לא עניין כלום. זה פתח את כל הצ'אקרות מבחינת סאונד, מוזיקה ועיצוב אופנה. הרגשתי הכי טרנדית ומעודכנת.


ובימים בהם הייתי רוצה לברוח לחוץ לארץ, הייתי פותחת את הטלוויזיה על ערוץ MTV ופשוט עפה לי בזמן.


Pink play button illustration with exclamation marks and sparkle, set against a white background, conveying excitement.

סיפורים בקליפים


בהתחלת הערוץ, יכולת לראות על המסך שכל אומן יצר סיפור מכל שיר ששחרר למסך. לכן, עצם העובדה שראיתי כל קליפ עשרות פעמים, ניסיתי להבין ולהתחבר לסיפור ולמסרים שאומן רצה לספר.


אחד הגדולים בריוני הסיפור היה DAVID BOWIE. המוזיקה שלו הייתה מחשמלת, והקול שלו היה פשוט ומיוחד. המילים של השירים שלו ריסקו את כולנו. הסיפורים בהם בחר לשתף בקליפים באותה תקופה היו נראים לי מרוחקים כמה שנות אור מהחיים שלי בישראל.


אבל עדיין, הקליפים נתנו לי הרגשה שזה סרט קצר עם כל כך הרבה מסרים. מעניין אם אתם תבינו למה התכוון המשורר. בסיכומו של דבר, זה אחד השירים הכי מושמעים בשנות ה-90. בזמנו בעיר שגדלתי בנתניה, קראו לו דוד בוא.



הלהקות המפורסמות


הלהקות היו לא פחות מושמעות בערוץ. הייתה להקה נהדרת שקמה ב-1976, קצת לפני הערוץ, אבל הייתה להקה מיוחדת. אהבנו לקרוא לה הקפצ'ונים! כל פעם שהלהקה שחררה קליפ, ידעתי שזה הולך להיות בשיגעון. גם ככה קראו ללהקה MADNESS.


זה לא כמו היום שאין לנו סבלנות לראות משהו שזורם לאט לאט. הקליפים בזמנו היו ארוכים, ולפעמים עד שהיו מתחילים לשיר, בינתיים היו מספרים לנו סיפור תוך חצי דקה לפני להכניס אותנו לאווירה של הקליפ. אומנם הכל צולם באנגליה הרחוקה, אבל כנערה חשבתי שסיטואציה של הקליפ הייתה יכולה בקלות להיות בכל בית אצל השכנים.


מה שהכי אהבתי בלהקה, שהם לא היו רק 4 בנים, הם היו ממש להקה גדולה של 7 בנים! הם ניגנו על כל כך הרבה סוגי כלי נגינה שזה פשוט עושה שמחה ברמות הגבוהות! באותה תקופה לא הייתה מסיבה בעיר שלא נדלקה שברגע שהושמע השיר שלהם. קבלו את Madness - Our House.



קליפים שהשפיעו עלי


אחד הקליפים האהובים עלי באותה תקופה, וזה קליפ שיכולתי לראות אותו עשרות פעמים, זה השיר של Peter Gabriel - Sledgehammer. הקצב, היצירתיות ומחשבותיו הרגישו לי כאילו שאני קוראת את כל מה שעובר עליו עכשיו. כל האלמנטים בקליפ רקדו לו מסביב לראש, ואז עד היום חשבתי שהוא כזה זמר מוכשר!



A triangular object with aqua top and pink, wavy lines beneath. Black rays emerge from the top, creating a dynamic, eye-catching design.

אחד הקליפים הזכורים לי כאחד המיוחדים, בטח ראיתי כמה מאות פעמים, זה הקליפ של להקת a-ha. בזמנו חשבתי שהסולן גם חתיך וגם יצירתי (כמובן שלא הבנתי בזמנו שיש צוות שלם של אנשים שעומד מאחורי קליפ כזה).


השילוב בקליפ בין איורים של ספר והיכולת לחבר את הסרטון ל"חיים האמיתיים" שהוקרנו על מסך, חיזק לי את ההרגשה שחלומות מתגשמים. הדמיון פרח וטייל לו למקומות אחרים. עפתי על שם הלהקה, פשוט חשבתי שזה הברקה נוספת!


a-ha - Take On Me


A blue musical note with a black outline on a white background, featuring shiny reflections, conveying a playful and vibrant mood.

פעם בשנה היה טקס MTV בו היו מכריזים על זמר, זמרת, להקת השנה וקליפ השנה, ועוד מלא קטגוריות שהלכו והתרבו עם השנים. כמובן, זו הייתה הזדמנות טובה להיחשף לשיר אותו אנחנו הולכים לחרוש כל השנה. איזה בגדים ילבשו השנה? מה יהיו הטרנדים?


בשנות ה-90, למשל, היו הרבה צבעים זרחניים, וראו זאת על כל בגד, קיר וטקסט. הפעם זה היה M.C. Hammer - U Can't Touch This. אחלה שיר, גרוב, עפתי עליו. הרגשתי שהילד מהבניין ליד נעשה מפורסם, הוא היה כזה חמוד. טוב, כמובן היום הסרטון והאיכות פחות טובים, אבל העיקר זה הנוסטלגיה.



Yellow lightning bolt with a pink center against a white background. The bolt has bold outlines, creating a dynamic and energetic feel.

כמובן, בג'אנר הזה אהבתי את השיר הזה. גם מגניב כזה, כמו שאומרים היום הזקנים. קצב מעולה!


Vanilla Ice - Ice Ice Baby


Colorful tablet with zigzag patterns in blue, yellow, and white, framed in pink. Geometric design creates a lively, vibrant mood.

עוד שעות יכולתי כאן לכתוב ולספר לכם על תקופה נפלאה בה חייתי במוזיקה ששודרה גם בטלוויזיה והייתה קצת יותר נאיבית. כל אומן היה כל כך מיוחד בסגנון שלו, אם זה במראה, הקול והשירה.


אסכם את החוויה שלי בקליפ שריגש אותי באותה תקופה. אומנים רבים התנדבו ונרתמו לעזור לאפריקה והפיקו קליפ מקסים שמשאיר אותנו אופטימיים לעוד 30 שנה בתחושה שבסוף יהיה טוב.



Hands form a heart shape against a dotted pattern. A vibrant red heart is in the center, conveying love and affection.

אז כן, אחרי 44 שנים, בדצמבר הקרוב הערוץ יסגר. תודה לMTV על תקופה מיוחדת שהשפיעה עלי רבות בכל תחומי היצירה והסתכלות על העולם.


אני בטוח לא אשכח אותך MTV.

מה איתכם?


Yellow TV with static, antenna extended, on orange blanket. Nearby, a yellow bowl with lemons, fries on a plate, and a remote. Retro vibe.

לפעמים החיים מזמנים לנו רגעים קסומים שלא צפינו.

כאלה שמחזירים אותנו בזמן, ממלאים את הלב ופותחים פתח קסום לרגעים נשכחים.


לפני יומיים קיבלתי טלפון מפתיע מקרוב משפחה שגר בצ'ילה. שיחת ווטסאפ.

תוך רגע מצאתי את עצמי חושבת כמה העולם השתנה – פעם, אם רצינו לדבר עם משפחה רחוקה, זה היה רק בטלפון של בזק, והשיחות היו קצרות ומהירות, שלא יעלה לנו הון תועפות.

והיום? הכל חופשי, קליל, כאילו המרחק לא קיים בכלל.


בקיצור, גוסטבו שואל לשלומי, ואז הוא אומר:

"היי, תשמעי, יש לי משהו ממש מרגש לשתף אותך..."


הוא מספר שסבתא שלו נפטרה בארגנטינה (שהייתה אחות של אמא שלי), והשאירה לו למזכרת קופסת נגינה קסומה... כשהוא עבר עם משפחתו לגור בצ'ילה, הוא לקח אותה איתו.

הבן שלו, בן שלוש, שיחק יום אחד עם הקופסה, וכשהוא פתח אותה – הוא גילה בפנים שתי קלטות ישנות.

הוא מיד רץ לחפש מכשיר טייפ כדי להבין מה הן מכילות.


מכשיר טיפ עם קסטות

כשהוא סוף סוף הצליח להשמיע אותן,

הוא לא האמין למה ששמע –


אני, ילדה בת ארבע, יחד עם אחי בן שש וההורים שלי, מקליטים קלטת לכל המשפחה בארגנטינה. מספרים חוויות מהגן, מבית הספר, על החיים החדשים שלנו כעולים חדשים בישראל.


אני סוגרת את הטלפון ומתרגשת רק מהמחשבה שעוד מעט אשמע את עצמי כילדה קטנה...


ואז מגיעה ההודעה הראשונה....


אני לוחצת עליה מהר, וממש מהופנטת – שומעת את עצמי מקשקשת ומדברת ספרדית שוטפת, יחד עם אחי, מספרת חוויות שעברנו באותו יום.


בשנות ה-70 לא הייתה דרך מהירה לשתף כמו היום, אז ההורים שלי היו מקליטים קלטות, מספרים על החוויות שלהם בארץ, ושולחים למשפחה. הקלטת הייתה עוברת מיד ליד, וכך כולם היו מתעדכנים במה שקורה אצלנו.

אני חושבת שבגלל שאמא שלי הייתה עיתונאית בארגנטינה, היא כנראה סיקרה את המצב וידעה לשאול אותנו שאלות כל כך עמוקות ומלאות בפרטים, שכמעט אפשר היה להרגיש שאנחנו שם יחד איתם...


והיום, אחרי כל כך הרבה שנים שההורים שלי כבר לא איתנו, לשמוע אותם שוב, בשיחות יומיומיות ואופייניות לבית – זו פשוט מתנה קסומה ומרגשת!

והכי הקסים אותי? לגלות שאני עדיין אותו דבר.

איך כבר בגיל ארבע דיברתי בהתלהבות, פירקתי כל נושא וכל צבע לפרטי פרטים.


אז תקשיבו – אני ממש ממליצה לכם להתחיל לתעד רגעים קטנים וגדולים עם הילדים שלכם.

זה יכול להיות סרטון קצר מהיום-יום, הקלטה של שיחה משעשעת או אפילו מכתב קולי שהם מקליטים לעצמם לעתיד. היום זה כל כך פשוט – הטלפון תמיד איתנו, ואפשר לשמור את הרגעים האלה בקלות. אבל תחשבו איזה אוצר זה יהיה בעוד 20 או 30 שנה, כשהם יקשיבו לעצמם בתור ילדים, יזכרו איך דיברו, מה עניין אותם, ואיך ההורים שלהם נשמעו.


בעידן הדיגיטלי שבו הכל מהיר ונשכח ברגע, יש משהו קסום ביצירת זיכרונות מוחשיים כאלה. אז קחו רגע, תקליטו, תשמרו – אני מבטיחה לכם שהעתיד שלכם (ושלהם) יגיד לכם תודה.


חוויה ממש! כמו שנסרין שרה :-)


זכרונות ילדות

תנסו ליצור "יומן קולי משפחתי" – אחת לשבוע או חודש, הקליטו מסר קולי שבו כל אחד משתף חוויה או מחשבה. ככה תוכלו לשמוע את ההתרחשויות המשפחתיות גם אחרי הרבה זמן.


כתבו לילדים שלכם מכתבים לעתיד – אפשר בכתב יד או אפילו כהודעה קולית, שתוכלו להשמיע להם כשהם יגדלו.

צלמו סרטוני "יום בחיינו" – תעדו את היום הרגיל בבית או בטיול משפחתי, כדי שהילדים יוכלו להיזכר איך נראו החיים שלהם כשהיו קטנים.


צרו "תיבת זיכרונות משפחתית" – תוכלו לשלב בתוכה תמונות, הקלטות, פתקים מצחיקים שכתבו הילדים או כל דבר מרגש שהילדים עשו במהלך השנים.


אם יש לכם זמן, עשו "ראיון משפחתי" פעם בשנה – שאלו את הילדים שאלות כמו "מה הכי אהבת השנה?" או "מה החלום שלך?", ושמרו את ההקלטות האלה כזיכרונות. ככה תוכלו לראות איך הם משתנים כל שנה.


שלחו הודעות קוליות לסבא וסבתא – במקום לכתוב רק, הקליטו יחד עם הילדים מסר חם ומשמח למשפחה הרחוקה.


אולי כדאי גם ליצור פלייליסט משפחתי – אספו שירים שמלווים אתכם בכל תקופה ושמרו אותם במקום אחד, כך שתוכלו להיזכר בהן אחרי שנים.

תעשו מסורת משפחתית שבה אתם מקליטים או כותבים משהו כל שנה – זה ייצור לכם אוסף מרגש שילווה אתכם לאורך הזמן.


העיקר – תהנו מכל רגע! כל רגע כזה הופך לזיכרון יקר.




בהצלחה!




אז ככה, הכל התחיל כשהבן שלי הגיע לכיתה ב׳. הוא חזר מבית הספר ואמר שבקרוב הם מתחילים ללמוד את לוח הכפל.


באותו רגע נזכרתי בילדות שלי, אז לוח הכפל הופיע תמיד בכריכה האחורית של מחברות בית הספר...


מחברת חשבון עם לוח הכפל
מחברת נוסטלגית

באותו אחר הצהריים, יצאתי לחנויות בקרבת הבית וניסיתי למצוא לבני את לוח הכפל... 

היה לי ברור שבטח לא יהיו כאלו מחברות, אבל קיוויתי למצוא משהו דומה שיוכל לעזור לבני לשנן וללמוד את הלוח...


עברתי בעשרות חנויות ואף אחד לא שמע על מוצר כזה... :-(


ree

נכנסתי רכב ואמרתי לעצמי ...

את מעצבת גרפית - תעצבי בעצמך !


בדרכי חזרה התחלתי לדמיין את לוח הכפל המעוצב שאכין. לוח כפל צבעוני שילדים יאהבו.  מוצר שיכלול גם את לוח הכפל וגם נושאים הקרובים אל לבם של הילדים. 

דמיינתי לעצמי לבבות וצבעים ורודים ... אבל מכיוון שמדובר בבן שלי, חשבתי שזה בטח לא יענין אותו. 


התיישבתי על המחשב, פתחתי את התוכנה הגרפית והתחלתי לעצב... 

חשבתי שלוח כפל בנושא כדורגל יכול להיות מגניב ועיצבתי אותו כך שכל ילד ישמח לקבל לוח כזה ואפילו לשים אותו לעצמו ליד השולחן. 


הראתי לבני ושאלתי אותו לדעתו. הוא אמר שזה מדליק ושיוכל לקחת את זה לבית הספר. 


לאחר מספר ימים הפקתי את הפלייסמט אותו לקח הבן שלי לבית ספר. שחזר שאלתי אוצו איך היה היום? אז הוא ענה...המורה אמרה שתכיני עוד 32 לכל הכיתה ;-)

וכך נולד לו הפלייסמט הראשון בעיצוב של מוקיל'ה

פלייסמט לוח הכפל מעוצב כדורגל
לוח הכפל

וכמובן עיצבתי עוד פלייסמט של לוח הכפל בהשראת הצבע הורוד

פלייסמט לוח הכפל מעוצב ורוד
לוח הכפל

אחרי כמה ימים קיבלתי את הפלייסמט וחשבתי לעצמי וואו זה מדליק,


אבל מייצר הרבה ״רעש״ תוך כדי התבוננות ויש ילדים שזה פחות יתאים להם. בעיקר לילדים עם בעיות קשב וריכוז...

החלטתי לעצב פלייסמט נוסף, רגוע יותר... בלי רעשים ובעל עיצוב נקי יותר שהצבע השולט הוא לבן.

פלייסמט לוח הכפל בעיצוב כדורגל
לוח הכפל

כמובן שהפלייסמט הוא דו צדדי כך שהמחשבה מאחורי כל פלייסמט .

שאחרי לומדים אפשר להפוך ולאכול או להשאיר בשולחן המטבח ובכלל מי שרוצה יכול לשמש כמשטח משחק

פלייסמט מגרש כדורגל
מגרש כדורגל

הפלייסמט הבא היה טבלת לוח הכפל אחד הפלייסמטים האהובים על ילדים,

כי הם יכולים באמצעותו לבדוק את עצמם ולהכין את שיעורי הבית בקלות. 

לאחרונה הוספתי לצד לוח הכפל תרגילים שיאפשרו לילדים לשחק ולתרגל בהנאה. לפלייסמט מצורף טוש מחיק לשימוש הילדים. 

פלייסמט טבלת לוח הכפל מעוצבת
לוח הכפל

מאז אני מעצבת פלייסמטים לימודיים לילדים - אוכלים לומדים ונהנים!


אז אם יש לכם רעיון לפלייסמט שלחו לי הודעה ואולי אגשים לכם משאלה ואעצב את הפלייסמט הבא שלכם.





פלייסמט לוח הכפל
לקנייה

פלייסמט לוח הכפל - טבלת קיץ
לקנייה

פלייסמט לוח הכפל - טבלת על חלל
לקנייה

הרשמו למועדון הלקוחות שלנו לקבלת מבצעים והטבות בלעדיות

bottom of page