התחלה של עידן חדש במוזיקה
אוגוסט 1981 תאריך חקוק בזיכרון. הכל התחיל ברגע שראיתי את הקליפ הראשון של MTV. התארחנו כמה בני נוער אצל חבר, והטלוויזיה דלקה בסלון. נעמדתי באמצע הסלון ולא יכולתי להפסיק להסתכל במסך.
מה שנגלה לי מהמסך שאב ומיגנט אותי. אני לא יודעת מה קדם למה: המוזיקה, הצבעוניות, או הקליפ שעבר תוך 3.5 דקות. כל מה שרציתי, כשנגמר הקליפ, היה להמשיך לקליפ הבא.
זה היה הקליפ של להקת DURAN DURAN. הקליפ "RIO" נפתח בעיגול שחור שנפתח לתמונה עגולה שהופכת לשני עיגולים שמזכירים משקפת. סיקרן אותי מה הולך לקרות, וזה היה כל כך שונה מכל ערוץ שהכרתי עד אותו יום.
היה לי את התחושה שהמסך רקד. המשחק בין הצורות הגאומטריות, המוזיקה והתחושה המציצנית – הכל התרחש בקליפ בין חופים אקזוטיים, בחורות יפות וזמרים חתיכים עם מוזיקת פופ מדליקה.
החברים רצו לצאת לעשן, ולכן התחילו להגיד לי: "תראי את זה בבית, זה בטח יופיע מלא פעמים". ואני לא יכולתי לזוז. המסך הקטן הזה פתח לי פתח למחשבות מרחפות. כך, כנערה, ישרתי דמיינתי את עצמי בחופים הטרופיים הללו, כמובן כחלק מהלהקה.
כמובן, גוראן דוראן לא הפסיקה לאחר מכן במשך שנים להציג שירים וקליפים פשוט מהממים.
ההתמכרות ל-MTV
מיותר להגיד שחזרתי הביתה והתמכרתי. לא יכולתי להפסיק לראות את הערוץ. כל משחק הגרפי ששיחקו עם המילים MTV (לדוגמה) הדליק אותי. רציתי לראות כל פעם מה עיצבו חדש ואיזה רעיון יותר יצירתי יהיה אחרי הקליפ הבא.
אני יכולה לשתף שהטלוויזיה דלקה ברצף עד גיל 27 על ערוץ MTV בעיקר. כמובן שההורים לא הבינו על מה המהומה. כמה זמן אפשר לראות טלוויזיה עם שירים כל היום בלי הפסקה? אבל אותי לא עניין כלום. זה פתח את כל הצ'אקרות מבחינת סאונד, מוזיקה ועיצוב אופנה. הרגשתי הכי טרנדית ומעודכנת.
ובימים בהם הייתי רוצה לברוח לחוץ לארץ, הייתי פותחת את הטלוויזיה על ערוץ MTV ופשוט עפה לי בזמן.
סיפורים בקליפים
בהתחלת הערוץ, יכולת לראות על המסך שכל אומן יצר סיפור מכל שיר ששחרר למסך. לכן, עצם העובדה שראיתי כל קליפ עשרות פעמים, ניסיתי להבין ולהתחבר לסיפור ולמסרים שאומן רצה לספר.
אחד הגדולים בריוני הסיפור היה DAVID BOWIE. המוזיקה שלו הייתה מחשמלת, והקול שלו היה פשוט ומיוחד. המילים של השירים שלו ריסקו את כולנו. הסיפורים בהם בחר לשתף בקליפים באותה תקופה היו נראים לי מרוחקים כמה שנות אור מהחיים שלי בישראל.
אבל עדיין, הקליפים נתנו לי הרגשה שזה סרט קצר עם כל כך הרבה מסרים. מעניין אם אתם תבינו למה התכוון המשורר. בסיכומו של דבר, זה אחד השירים הכי מושמעים בשנות ה-90. בזמנו בעיר שגדלתי בנתניה, קראו לו דוד בוא.
הלהקות המפורסמות
הלהקות היו לא פחות מושמעות בערוץ. הייתה להקה נהדרת שקמה ב-1976, קצת לפני הערוץ, אבל הייתה להקה מיוחדת. אהבנו לקרוא לה הקפצ'ונים! כל פעם שהלהקה שחררה קליפ, ידעתי שזה הולך להיות בשיגעון. גם ככה קראו ללהקה MADNESS.
זה לא כמו היום שאין לנו סבלנות לראות משהו שזורם לאט לאט. הקליפים בזמנו היו ארוכים, ולפעמים עד שהיו מתחילים לשיר, בינתיים היו מספרים לנו סיפור תוך חצי דקה לפני להכניס אותנו לאווירה של הקליפ. אומנם הכל צולם באנגליה הרחוקה, אבל כנערה חשבתי שסיטואציה של הקליפ הייתה יכולה בקלות להיות בכל בית אצל השכנים.
מה שהכי אהבתי בלהקה, שהם לא היו רק 4 בנים, הם היו ממש להקה גדולה של 7 בנים! הם ניגנו על כל כך הרבה סוגי כלי נגינה שזה פשוט עושה שמחה ברמות הגבוהות! באותה תקופה לא הייתה מסיבה בעיר שלא נדלקה שברגע שהושמע השיר שלהם. קבלו את Madness - Our House.
קליפים שהשפיעו עלי
אחד הקליפים האהובים עלי באותה תקופה, וזה קליפ שיכולתי לראות אותו עשרות פעמים, זה השיר של Peter Gabriel - Sledgehammer. הקצב, היצירתיות ומחשבותיו הרגישו לי כאילו שאני קוראת את כל מה שעובר עליו עכשיו. כל האלמנטים בקליפ רקדו לו מסביב לראש, ואז עד היום חשבתי שהוא כזה זמר מוכשר!
אחד הקליפים הזכורים לי כאחד המיוחדים, בטח ראיתי כמה מאות פעמים, זה הקליפ של להקת a-ha. בזמנו חשבתי שהסולן גם חתיך וגם יצירתי (כמובן שלא הבנתי בזמנו שיש צוות שלם של אנשים שעומד מאחורי קליפ כזה).
השילוב בקליפ בין איורים של ספר והיכולת לחבר את הסרטון ל"חיים האמיתיים" שהוקרנו על מסך, חיזק לי את ההרגשה שחלומות מתגשמים. הדמיון פרח וטייל לו למקומות אחרים. עפתי על שם הלהקה, פשוט חשבתי שזה הברקה נוספת!
a-ha - Take On Me
פעם בשנה היה טקס MTV בו היו מכריזים על זמר, זמרת, להקת השנה וקליפ השנה, ועוד מלא קטגוריות שהלכו והתרבו עם השנים. כמובן, זו הייתה הזדמנות טובה להיחשף לשיר אותו אנחנו הולכים לחרוש כל השנה. איזה בגדים ילבשו השנה? מה יהיו הטרנדים?
בשנות ה-90, למשל, היו הרבה צבעים זרחניים, וראו זאת על כל בגד, קיר וטקסט. הפעם זה היה M.C. Hammer - U Can't Touch This. אחלה שיר, גרוב, עפתי עליו. הרגשתי שהילד מהבניין ליד נעשה מפורסם, הוא היה כזה חמוד. טוב, כמובן היום הסרטון והאיכות פחות טובים, אבל העיקר זה הנוסטלגיה.
כמובן, בג'אנר הזה אהבתי את השיר הזה. גם מגניב כזה, כמו שאומרים היום הזקנים. קצב מעולה!
Vanilla Ice - Ice Ice Baby
עוד שעות יכולתי כאן לכתוב ולספר לכם על תקופה נפלאה בה חייתי במוזיקה ששודרה גם בטלוויזיה והייתה קצת יותר נאיבית. כל אומן היה כל כך מיוחד בסגנון שלו, אם זה במראה, הקול והשירה.
אסכם את החוויה שלי בקליפ שריגש אותי באותה תקופה. אומנים רבים התנדבו ונרתמו לעזור לאפריקה והפיקו קליפ מקסים שמשאיר אותנו אופטימיים לעוד 30 שנה בתחושה שבסוף יהיה טוב.
אז כן, אחרי 44 שנים, בדצמבר הקרוב הערוץ יסגר. תודה לMTV על תקופה מיוחדת שהשפיעה עלי רבות בכל תחומי היצירה והסתכלות על העולם.
אני בטוח לא אשכח אותך MTV. מה איתכם?
